אתם בוודאי זוכרים את הפוסט שלי "השמלה הסגולה" מלפני למעלה משנה… (ואם לא, הקליקו על ה"שמלה הסגולה" ותקבלו את הקישור לפוסט). שם התחיל המסע המשותף שלי ושל משפחת שרייבר. לפני כמה שבועות פורסמה כתבה במאקו ליוינג על עיצוב הבית שלהם (קליק על "מאקו"… תקבלו גם את הכתבה המפרגנת). מעבר למה שנכתב ונאמר בכתבה, רציתי להביא לכם נקודות מבט נוספות על הפרויקט וכמה עצות שתוכלו אולי גם ליישם…

המסע המשותף שלנו אכן התחיל בתמונת כפר הדייגים שלמעלה. הצילום הזה היה העוגן היצירתי ומקור ההשראה לעיצוב הבית. זהו צילום שצלם אביה של בעלת הבית. היא הייתה תלויה לראשונה בפינת האוכל הישנה. התמגנטתי אליה וגם הבנתי שלבעלי הבית יש קשר עמוק לתמונה. משם החל תהליך עיצוב החללים הציבוריים של הבית, שכלל את הסלון, פינת האוכל ופינת העבודה שנושקת לסלון.

בני הזוג, חיו בבית הזה למעלה מעשור. שניהם בעלי משרות תובעניות, וכמו כולנו קצב החיים וגידול שלושה ילדים לא הותיר זמן רב לעיצוב חלל המגורים, פרט למה שהיה בבחינת הכרח ושימוש פרקטי ויום יומי.

הם ביקשו להוסיף צבע לבית, אבל לא יותר מדיי. משהו שיתאים לאופיים הצנוע והעניו.
משהו שיזכיר להם קצת את מחוזות הילדות של בעלת הבית, סגנון אירופאי, עיצוב המשלב ישן וגם חדש ומראה על זמני. הם ביקשו אווירה נעימה, ביתית, רגועה… ומעל לכל הייתה להם פנטזיה אחת לספה סגולה….

כך, צעד אחד צעד התחלנו לרקום ביחד חלום שהוא בית.

הפרויקט הזה אמנם הסתיים לפני למעלה משנה, אבל המשכנו להיות בקשר. עדכונים הדדיים בשמחות משפחתיות, הישגים של הילדים, מחמאות שהם קיבלו על הבית…. ולפני כמה חודשים הם חזרו אליי. הפעם הם ביקשו שאמשיך ואעצב עבורם את שאר הבית, והכוונה הייתה לטפל בחדרי השינה. שלושה חדרי שינה של הילדים, וחדר השינה של ההורים. הם ביקשו להמשיך את הקו העצובי שבחרנו בו בתחילה, עם המון נגיעות של צבע.

מאחר וכבר הכרנו, התהליך הפעם היה מהיר. הם למעשה נתנו לי את ההנחיות המפורשות ומעבר לכך, הם הלכו אחריי בכל הבחירות שהותאמו עבורם.

גם בבחירות לחדרי הילדים, שוחחתי תחילה עם כל אחד מהם. עיצוב חדרי הילדים לא היה "מעל ראשם" של הילדים. הם היו שותפים מלאים בבחירות הצבעים, בהדגשת הרצונות שלהם, ואף היו שותפים בשלב השיפוץ והצביעה כשהם אוחזים מברשות צביעה ונהנים מכל רגע…

הבת האמצעית ביקשה חדר בגוונים של כחול וירוק. החדר שלה הוא הקטן יחסית מבין שאר החדרים ולמראשות המיטה עומד חלון גדול ולידו דלת יציאה למרפסת קטנה. באמצע החדר עמד ארון מעץ שחסם את היציאה למרפסת. רכשנו ארון עם דלתות הזזה (שחוסכות מקום…), וכך "פתחנו" למעשה את החדר לזרימה נכונה יותר…. הוספנו שולחן כתיבה שנרכש אצל אביבה מ"סטודיו בבושקה". אליה שלחנו גם את מגירות המיטה לצביעה בכחול ג'ינס המותאם לסגנון העיצובי של החדר.
בחרתי בוילון הרומאי שלפניכם בצבעים המותאמים לסגנון החדר, עם נגיעות של כחול וירוק ועם דוגמת פרחים רומנטית. אותו הבד המשיך לשמש אותנו גם בריפוד הכסא, ובכך יצרתי שפה הרמונית לחדר. בחירת הבד הזה לוילון, שימשה אותנו פעמיים: גם כוילון וגם למעשה בסוג של "תמונה אווירה לחדר"…

והנה רעיון שאפשר לאמץ בקלות: בחרתי מסגרת תמונה ישנה שנצבעה באותו הגוון של השולחן, הוספנו בגב התמונה רשת לולים וווי תליה רגילים – ויצרנו מתלה לתכשיטים שהוא גם אלמנט קישוטי לחדר. כוננית הספרים הלבנה נצבעה בגוון הירוק החי החוזר בחדר בנגיעות בכריות, בריפוד הכיסא ובוילון הרומאי, וכך הושלם מראה החדר למראה הרמוני ורומנטי

הבכורה אוהבת את הצבע הסגול… גם היא ביקשה חדר רומנטי, אבל שהסגול לא ישתלט לה על כל החדר. ישבתי אתה ולאט לאט הבנתי שהיא מבקשת חדר עם נגיעות שאבי שיק. הקיר המרכזי בחדר נצבע בגוון מוקה בהיר המשתלב עם בחירות הטקסטיל בחדר. אהבתה לצבע הסגול באה לידי ביטוי בבחירות שעשינו בטקסטיל לחדר: בכורסה הסגולה הקטנה מקטיפה, בכריות הנוי, בוילון הרומאי (שגם כאן משמש בנוסף כאלמנט דקורטיבי לחדר), בשטיח שבחרנו, בריפוד הכסא ובמתקן מתלה המדליות (תריס עץ ישן שנצבע מחדש ושויף בעדינות למראה הנוכחי). למעשה בחרתי אלמנט אחד בעל גוון מובהק של סגול, במקרה זה הכורסה הסגולה, ובכל שאר הפריטים, כולל השטיח, יש גוונים בהירים יותר של סגול ושילוב של טקסטורות בבחירות הטקסטיל חדר. השילוב הזה יוצר מראה מעודן יותר, ועדיין נותן מקום מכובד , אך לא מכביד, של הצבע הסגול…
שולחן הכתיבה נשלח לצביעה מחדש, הידיות הוחלפו ובשילוב עם הכיסא החדש, נוצר מראה רך ורומנטי לחדר.
היא גם ביקשה מראת גוף. בחרתי במראת גוף שהיא בעצם גם ארונית נפתחת שניתן לאפסן בתוכה תכשיטים וצעיפים. צבענו אותה בגווני החדר… וזה המראה שנוצר….

חדרו של הבן הצעיר היה אתגר עיצובי בעיקר בגלל צורתו הכמעט בלתי אפשרית: חדר בעל חמישה קירות, לא זהים. כדי "להתגבר" על המצב הנתון, לאחר צביעת החדר, בחרתי לצבוע שני פסי רוחב לרוחב הקירות, כך שלמראית עין יצרתי גם אשליית אורך לחדר, וגם נוצרה תחושה אחידה והרמונית יותר:

גם פה, הטקסטיל ממשיך לתת את הטון בעיצוב והלבשת חדרו של הבן. בחרתי בוילון רומאי עם פסי אורך בעל אותם גוונים כמו פסי הרוחב בקיר, שילוב של כיסוי מיטה וכריות נוי מותאמות, מנורת דייגים שמשלימה את המראה, והתוצאה לפניכם….

יחידת ההורים. בני הזוג ביקשו חדר שקט, רגוע, מקום מפלט, צימר אירופאי. משפחתה של בעלת הבית ממוצא פינלנדי. היא ביקשה שהחדר ידבר בשפתה… שיזכיר לה מחוזות אחרים ורחוקים וקרירים…

ריהוט חדר השינה היה צבוע בצבע ונגה שהיה כל כך פופולרי עד לפני כמה שנים. מאחר והריהוט עצמו היה במצב מצוין (פרט לצבע כמובן), במקום לקנות חדש, החלטנו על צביעה מחדש אצל אביבה המקסימה מסטודיו בבושקה. שלחנו לצביעה את המיטה, שידות הלילה, מראת גוף, ושידה גדולה נוספת. גוף התאורה המרכזי בחדר, אהיל צדף לבן ומדהים ביופיו, נרכש בחנות "חפצים" בתל אביב. לקיר גב המיטה בחרתי טפט בעל נוכחות בצבעים של כחול עמוק עם דוגמאות פרחים בגוונים לבן, אפור ותכלת. הצבע שבחרנו לצביעת הריהוט בחדר הותאם לגוון הפרחים שבטפט…

מגירות שידות הלילה שויפו עד שהגענו לצבע העץ המקורי, וכך השארנו אותן. הידיות הוחלפו לידיות מעודנות יותר.
בעל הבית ביקש פינת קריאה שקטה בחדר. בחרתי בכורסה בעלת מראה אירופאי מעודן בגוון המותאם לסקלאת הצבעים בחדר, וצרפתי מנורת קריאה מעודנת על רגל.

כל כל הרבה נשאלתי על מתלה הבגדים הצהוב….
ובכן. המתלה הזה כמעט מצא דרכו מחוץ לבית. אבל למה לזרוק כשאפשר לשפץ ולצבוע ועוד בצבע כל כך שמח ומחייה כמו צהוב?… אז הנה התשובה. לא תמיד חייבים לזרוק הכל. תביטו סביב. לא תמיד חייבים לקנות שידות לילה חדשות. לפעמי צביעה מחדש של רהיט בצבע מפתיע, יכול לתת לו משמעות וחיים אחרים. ומתלה הבגדים הזה, הפך להיות מאוד פופולרי… וזה רק עניין של צבע. זה הכל!

ואני חוזרת לעניין שלי עם טקסטיל לחדרים. הטקסטיל הוא המלך!
כריות הנוי שעל מיטת ההורים נרכשו מ- Mikabarr. נתקלתי בהן לראשונה במכירת החורף שנערכה בגני התערוכה, שארגנה קרן שביט. עברתי פעם אחת מול הדוכן שלהן והמשכתי. ואז בחריקת בלמים מרשימה, עשיתי אחורה פנה וחזרתי אליהן לדוכן ולא יכולתי לעזוב. הכריות שלהן כל כך מיוחדות. יש להן טקסטורות שמזכירות לי מצד אחד את עולם הצומח, משהו שנע בין עלים או אלמוגים, ומצד שני יש כריות עם טקסטורות שמזכירות קיפולי אוריגמי יפני. ברור מאליו שלא יכולתי להתעלם ולשמחתי גם בעלת הבית הראתה סימנים של התאהבות קשה, ובמקום הן נרכשו.
לכורסה התכולה, התאמתי את כרית האיילים המתוקה והמדויקת להפליא של חמוטלת. גם היא היתה בבחינת התאהבות עם כוכבים בעיניים באותו יריד חורף בגני התערוכה, כך שלוותר עליה היה כמעט בלתי אפשרי. וחוץ מזה, מה זה צימר פינלנדי בלי כמה איילים ייצוגים??

אז מה למדנו מכל זה?
1) טקסטיל. טקסטיל. טקסטיל. לא לפחד. להעז. ללכת על אותם משפחת צבעים ולשלב בתוכן גם טקסטורות שונות.
הדיוק הוא בפרטים הקטנים.
2) צבע. צבע מחולל פלאים. לפעמים רהיט שסר חינו בעינינו מפאת השימוש בו או הזמן, תחת מגע יד אוהבת וצבע מדויק יותר, ובחירת ריפוד מותאמת (נו, כן. טקסטיל), יכול להיראות לכם אחרת לגמרי. תזכרו את מתלה הבגדים הצהוב…
3) צביעה וחידוש רהיטים: סטודיו בבושקה. אין אין על אביבה. אלופה וקוסמת של צבעים ופייה טובה של רהיטים.
4) טקסטיל בחדרים (וילונות וכריות בחדרי הילדים ווילונות בחדר הורים): דומיין בדי ריפוד ווילונות. ברחוב הרצל בתל אביב. מקום מקסים מלא השראה ומעוף. השמיים הם הגבול!
5) כריות בחדר ההורים: mikabarr (כריות על המיטה); Hamutelet (כרית האיילים המתוקה להפליא בכורסה התכלת)
6) כורסה סגולה מקטיפה בחדרה שלה בת וכורסה תכלת בחדר ההורים: איפאה. נס ציונה
7) את כל התמונות בפוסט הזה צילמה האחת והיחידה והמופלאה: אורית אלפסי! תודה!
7) והכי הכי הכי חשוב: מקווה שנהניתם לקרוא. אשמח לשמוע תגובות.

אם אתם עדיין מתלבטים איזה כרית לבחור לכורסא, איך בדיוק להלביש את הבית או לעצב אותו מחדש, למה לכם להתלבט שוב ושוב? בשביל זה אני כאן ואשמח לצאת גם אתכם למסע של גילויים, השראה, עיצוב והרמוניה. אפשר לפנות אליי בנייד: 050-3355245 או במייל: meravp.design@gmail.com
שלכם,
מירב